שברתי קופה בדמות חזרזיר
שיהיה ביום גשם ממה להחזיר.
קניתי מוסר ומעט היגיון
ויצאתי לדרך אחרי שיגעון.
קיבלתי הנחה על חשבונות של הנפש
והשארתי בבית אמוציות של רפש.
סגרתי עסקה על היוולדות של תקופה
וחזרתי למחוזות של ילדות יחפה
נשענתי על עץ ואכלתי לי פרי
שרקתי לי שיר וצחקתי בריא.
וכך מגלגל שהתהפך על צידו,
הראה לי האושר את עצם דידו.
אמר לי: תראה, זו עבודה יומיומית,
תצטרך לגבש איזו דרך, תוכנית.
אמרתי לו: אושר, תשב, תירגע.
ינקתי ממך כבר מספיק אהבה.
אז תן לי לחזור לעולם המציאות
וליצוק מהתוכן לאי- ודאות.
הנני גיבור, לא מפחד מדבר
לחמתי בכל משקעי העבר.
האושר הזהיר- אל תהיה שאנן
מה כבד הוא משקל המילים ושברן!
נשענתי על עץ ואכלתי לי פרי
שרקתי לי שיר וצחקתי בריא.
וכך מגלגל שהתהפך על צידו,
הראה לי האושר את עצם דידו.
גאוותך להישג הקדימה לבוא
ושריפות ניצתות מדי יום ביומו.
אדם המחיש לעולם של אמת
שיזכור לקבל גם, ולא רק לתת.
אף שדים הסתכלו ליל לתוך העיניים
ובפיהוק מלמלו: ננוח בינתיים.
ואני החזק, תפסתי שלטון
ראש ממשלת עצמי במדינה על שרטון.
ושוב התהפך הגלגל חזרה
והאיש שחשב שפיזר הבשורה
דומם את ליבו והתיישב משותק.
כבה הוא לאט, מפורר ומרוסק.
פיסות של עצמו, חתכים ארוכים
נתקעו להם כך, כשמיים ריקים.
מצאתי את האושר בדרך קיצור
תוך שבירה מסביב חומות של ביצור.
וכעת שאני יודע, אין זו אלא רק תקופה,
חשבתי לעצמי-
חבל. חבל ששברתי את הקופה.
נשענתי על עץ ואכלתי לי פרי
שרקתי לי שיר וצחקתי בריא.
וכך מגלגל שהתהפך על צידו,
הראה לי האושר את עצם דידו
© כל הזכויות שמורות לאייל עצמון
Comments