נזכרתי בדבר יפה אך נתעב,
מן חץ המדמם לו שבבים של זהב.
ניתץ ופילח זכוכית של דמעות,
כך נזכרתי במשהו שגרם לי לבכות.
נזכרתי בדבר הגרם לי לשמוח-
בעולל המפנק לי קרקור כאפרוח,
בשקט ותום של חיוך מבויש,
כך נזכרתי במשהו שהרגיש לי חדש.
נזכרתי בכוח, כאב ותרופה
תפילתו של זאב בבדידות של תקופה.
באמצע הדרך, נמס לי הלב-
שכחתי הכול ונרדמתי שליו.
Comments