top of page
תמונת הסופר/תאייל עצמון

שירי סגר

1#

"זה ייקח הרבה מאוד זמן"

אמרו בתור, כמו תמיד

אם כי תמיד הוא משך מה

ללא עבר, הווה, עתיד.


אומרים כי זמן יקר מכסף

אך אין לו ערך שמאות

אם נהפוך אותו הוא "נמז"-

וגם לזה אין משמעות


יש לה נמשים

ובכל זאת זה מרשים

כמה נקודות קטנות של זוהר

מסתירות כזאת חדלות אישים


קירות, חלון, קרקע, שטיח

אחי, גיסתי, וחיתול קצת מסריח

המסך הכבוי, תינוקות מתוקים

תאורת התקרה- לבקרת נזקים.


צעצוע, סיפור, שלוש ארוחות

אחת ברצפה לכל הפחות

גלגול של הצחוק, חיבוק של הבכי

ולפני השינה- נשיקה בכל לחי.


שירי נגרים בצבעי סוף היום

מנגינת חפצים החוזרים למקום

קפה חמישי, לצידו כוס של יין

והרי החדשות- נעצמו העיניים.


יש משהו חכם בלהיות מטומטם

קיפאון מחשבה ללא רגש מוכתם

וגם אם קצת קר, אני לא מתבייש-

לאהוב זה החדר הכי חם שיש.


המספר 101

אין בו משהו מיוחד

פולינדרום משומש של

שירותי מחלה

יחידת עילית

כלבים מוכתמים

גבולות הקלה.


יש הלוקחים זאת כדרך אגב

ובזים לקנסות השוטרים

"אולי כי הבית תמיד על הגב,

אך איזה מן בית, אם אין בו מבקרים"

אמר איליי הצב

ונעצב.



© כל הזכויות שמורות לאייל עצמון






Yorumlar


bottom of page